מהו דיכאון

דכאון

תקציר: מהו דכאון, איך מתייחסים לדיכאון ברפואה הקונבנציונאלית והאם כדאי לקחת כדורים או שישנה אפשרות אחרת לטיפול בדיכאון, איך חיים לצד דיכאון שלא עוזב, האם דיכאון הוא חבר או אויב, האם אפשרי להיות עם דיכאון בתחושה אופטימית.

מהו דכאון?

ישנו דכאון עונתי אשר מתייחס לדיכאון חורף, בעיקר במדינות שבהם רוב שעות היום הינם ללא אור שמש, אנשים אשר לוקים בדיכאון עונתי, נוטים להסתגר ולהתבודד, ומפסיקים להתעסק בפעילויות פנאי, דכאון זה חולף בגמר החורף. וישנו דיכאון פסיכוטי אשר הינו מסוכן ומחייב שימוש תרופתי, אנו נדבר במאמר זה על שאר הדיכאונות האחרים.

דכאון קליני לפי ויקיפדיה הוא הפרעה נפשית, המאופיינת בדפוס ומאפיינים המתמשכים ברצף של לפחות שבועיים וכוללים מצב רוח ירוד, הערכה עצמית נמוכה, אובדן עניין מפעילויות מהנות, חרדה, הפרעות שינה ותאבון, חוסר מרץ, מחשבות פסימיות, נטיות אובדניות, ופגיעה משמעותית בתפקוד היום יומי.

ישנם סוגים שונים של דיכאון, ישנו דיכאון עמיד המתמשך לאורך החיים, ישנו דיכאון אשר הופך למאניה, דיכאון עונתי, דיכאון לידה, דיכאון שקט אשר מאופיין בתסמינים קלים יותר, ודיכאון פסיכוטי המחייב שימוש תרופתי.

אנשים הנמצאים בדיכאון חווים סבל קשה מאוד, ומתקשים להבין מהו הגורם לכך ואיך להשתחרר מהמצב הקשה, בנוסף הרבה פעמים הם נתקלים באטימות מצד בני משפחה ומכרים אשר אינם מבינים מדוע אותו אדם השרוי בדיכאון מתנהג בצורה זו, והם ממהרים להאשים, ולדרוש ממנו להשתנות, מה שגורם לחץ נוסף, רגשי אשמה, ובסופו של דבר תורם להחרפה של המצב הדיכאוני שבו האדם שרוי.

איך מתייחסים לדיכאון ברפואה הקונבנציונאלית והאם כדאי לקחת כדורים או שישנה אפשרות אחרת לטיפול בדיכאון

נכון להיום הרפואה מפנה את החווים דיכאון לטיפול פסיכיאטרי, אשר מעניק מרשם לכדורים כגון פרוזק, טיפול באקסטמין, מתן שוק חשמלי בהרדמה מלאה.

במקרים בהם מדובר בדיכאון קל הרפואה ממליצה על שילוב בין טיפול פסיכותרפי וטיפול פסיכיאטרי.

הרפואה היום עדין לומדת ומגששת את דרכה בכל הקשור לדיכאון, לא ברור עדין מהם הגורמים לדיכאון והאם ישנה דרך למנוע זאת.

כיום בישראל ובעולם המערבי בכלל, ממהרים לתת תרופות מרשם לסובלים מדיכאון וזה כנראה מתוך חשש שאדם אשר הגיע לרופא וסיפר על בעיות נפשיות ולאחר מכן הזיק לעצמו או חלילה התאבד, ולא קיבל טיפול תרופתי, יהווה כמקור להאשמה ואולי אפילו להגשת כתב אישום עבור המטפל.

כמובן שישנו גם האלמנט של תעשיית התרופות שמגלגלת מיליארדים כל שנה, סביב תרופות נוגדי דיכאון, ומשלמת המון כסף עבור מחקרים תומכים ועבור קופות חולים שמאמצות תרופות של החברות לסל התרופות שלהן.

איך חיים לצד הדיכאון?

החיים לצד דיכאון, הנם חיים של סבל רב, חיים ללא משמעות, מלווים בתחושה של ריקנות ועצב עמוק, הכול מסביב אפור ואין חשק לעשות שום דבר. התיאבון נעלם, האנשים מסביב כבר פחות מעניינים, רגשות כמו אהבה, שמחה, תקווה, נעלמים עם הזמן, ומה שנשאר לאדם זו תהייה מה בכלל הוא עושה כאן בחיים האלו ולמה לא לסיים איתם וזהו.

מאוד קשה לחיות לצד הדיכאון, כי זה דורש מהאדם כוחות נפש עצומים לחשוב חיובי, ולעשות פעולות יום יומיות שכל חלק במוח שלו אומר לו לעשות הפוך. זה ממש כמו לבקש מאדם שרואה שחור שיאמין שמדובר בצבע לבן, או למשל להגיד לנהג שעומד בצומת ברמזור אדום שימשיך לנסוע כי בעצם כל הצומת פנויה והרמזור ירוק, זה כמעט ולא אפשרי.

לכן הדבר הקל הוא להפנות את המטופל לכדורים שתוך כמה דקות יכולים כבר להתחיל להשפיע ולעזור.

כדי להבין האם ישנה אפשרות אחרת לטיפול בדיכאון מעבר לטיפול התרופתי, נצטרך לחזור קצת אחורה ולהבין מהו בעצם דיכאון.

האם דיכאון הוא חבר או אויב?

אז מהו בעצם דיכאון? לאחר שהבנו שלרפואה אין הסבר מדויק על איך מתחיל דיכאון, למה אחד חווה דיכאון והשני לא, ננסה אנחנו להבין.

קודם כל ישנה הבנה על סוגי דיכאון מסוימים שמאופיינים בשינויים במוח של המטופל, כמו במקרים של אנשים הסובלים ממאניה, או דיכאון פסיכוטי אחר, במצבים אלו המטופל זקוק לטיפול תרופתי ואין אנו מדברים על סוגי דיכאון אלו.

בנוסף הזכרנו לעייל סוגי דיכאון נוספים כגון דיכאון לאחר לידה או דיכאון עונתי, דיכאונות אלו פחות חמורים ונוטים לעבור לאחר זמן קצר (בין מספר שבועות לכמה חודשים), דיכאונות אלו נגרמים בעקבות שינויים ביולוגים המתרחשים במוח האדם, כגון חוסר בהורמונים מסוימים או חוסר באור שמש, ולא בהכרח שטיפול פסיכותרפי יוכל לעזור, ולכן כדאי לשקול טיפול תרופתי במינון נמוך ובזהירות.

אז מהו בעצם הדיכאון שאנו מדברים עליו, דיכאון זה הינו הדיכאון הנפוץ מכולם, אשר מגיע יום אחד ללא הזמנה, ואנו שואלים את עצמנו מה קרה, ומדוע הוא בא.

כאן הייתי רוצה לשתף אתכם בדעתי האישית, איך אני רואה את הדברים, איני מתיימר לשים את עצמי לפני מטפלים מוסמכים, ובוודאי שאיני בא לחלוק על דעת מומחים.

רק לשתף מתוך עולמי, גם אני חוויתי דיכאונות במהלך חיי, בדרגות שונות, ואף הוצע לי טיפול תרופתי שבזמנו סירבתי לקחת.

אני מאמין שקיימת סינרגיה מושלמת בין הגוף לנפש, והנפש אינה רק הרגשות שאנו חווים, אלא אף הנשמה שהיא החלק העדין יותר שבנפש, זאת שקשורה אל העולם הרוחני ועוזבת את הגוף לאחר המוות.

נשמה זאת באה לעולם כדי לעבור שיעורים מסוימים, לחוות, להתפתח ולגדול דרך אתגרים, דרך מערכות יחסים ומצבי חיים שונים.

הדרך של הנשמה לתקשר איתנו זה על ידי הקול הפנימי, והחלק בתת המודע הקרוי אינטואיציה, ואף על ידי סימנים מבחוץ.

במצב שבו הנשמה סטתה מהמסלול שיועד לה, והאדם בעצם חי חיים שלא מועילים עבור התפתחות הנשמה שלו, הנשמה יוצרת משהו שיעזור לאדם לבצע חישוב מסלול ותיקונים, המשהו הזה יכול להיות מחלה כגון גידול סרטני, או במקרה שלנו והוא הנפוץ יותר זה דיכאון.

הדיכאון הוא בעצם תמרור עצור ברור מאוד, שאומר לנו שזהו! אם אנחנו נשארים במסלול הנוכחי אז הנשמה מבחינתה סיימה והיא מעדיפה שנתאבד וכך היא תוכל להשתחרר מהגוף ולצאת מהמשחק.

היא בעצם אומרת לנו, אני לא כאן בשביל הבחירות האלו שבחרת.

אם אנחנו מסתכלים על הדיכאון בצורה הזאת, אנו מבינים שהדיכאון הוא בעצם חבר שבא לעזור לנו לעשות שינוי אחד חשוב לפני שיהיה מאוחר מדי, הדיכאון הוא כמו חבר שמגיע לאדם שעומד על הגשר ורוצה לקפוץ ומציע לו יד מושטת וחיוך כדי לרדת מהמעקה ולהתחיל לחיות אחרת.

איך מנצחים דיכאון?

לדעתי הדרך היחידה לנצח דיכאון ללא טיפול תרופתי או בטיפול תרופתי מינימלי, זה קודם כל על ידי ההבנה שהדיכאון בא לעזור לנו, שהוא חבר שמבקש מאתנו לחשב מסלול מחדש, ודבר נוסף זה על ידי אהבה עצמית ללא גבול.

קודם כל מבקשים מהמטופל להתיידד עם הדיכאון ולקבל אותו, להבין שזה בסדר לחוות דיכאון, זה בסדר אם לא מתפקדים כמו שצריך, זה בסדר אם לא ישנים הכי טוב, אם יורדים קצת במשקל, ואם אין חשק לכלום.

אנחנו מתיידדים עם עצמנו, מפסיקים עם שיפוטיות, ביקורת עצמית, הלקאה עצמית, רצייה של אחרים, ביצוע פעולות שלא גורמות לנו הנאה.

אנחנו מתחילים לשאול את התת מודע ובעצם את הנשמה, "מה את רוצה?" למה הבאת אותנו למצב הזה? אנחנו בונים קשר אולי בפעם הראשונה עם הנשמה שלנו, עם הילד שבתוכנו, ומתחילים ליצור חיים עם נתינה עבור אותו ילד וילדה שקיימים בתוכנו.

לא קל ליצור קשר ראשוני, לזהות את קולה של הנשמה, להעז לעשות שינויים מהותיים במידת הצורך, לא קל אבל הכרחי בשביל הצלחת התהליך.

עם הזמן כשלומדים לזהות את הקול, מגיעות התשובות, ולפתע החיים נהיים ברורים יותר, נעימים יותר, רגועים ומהנים, דיכאון לא יכול להתקיים כשקיימת סינרגיה ואיזון בין הנשמה לגוף, בין תת המודע למודע.

אנחנו למדים לקחת שליטה על החיים בלי להיות בשליטה.

למדים לזהור ולהאיר, להיות בשמחה גם מול אתגרים, ולכבד את עצמנו.

אנו בעצם למדים איך לנהוג ברכב הזה של הנשמה בכביש החיים הלא הוא בית הספר של הנשמה בצורה בטוחה, כשהדרך סלולה וברורה.